הירידה במספר המועסקים בתעשיית ההייטק מעוררת דאגה מיוחדת לאור מעמדה של ישראל כ"אומת סטארט-אפ" והתלות הגוברת של המשק בסקטור זה. האמירה של יו"ר ועדת פרלמוטר, המשווה את החינוך הטכנולוגי לכיפת ברזל, ממחישה את החשיבות האסטרטגית של פיתוח ההון האנושי בתחום. הצמיחה של החברות הביטחוניות עתירות הטכנולוגיה והצורך הדחוף שלהן בעובדים מדגישים את הסינרגיה בין ההייטק […]

כאיש חינוך ודור שלישי לשורדי שואה, אתה בוודאי מבין את המשמעות העמוקה של העברת זיכרון השואה לדורות הבאים. הסיפור של יוסף וינר מייצג את הטרגדיה הכפולה – אדם ששרד את זוועות השואה, הצליח לבנות חיים חדשים בישראל, ואז נאלץ לחוות טראומה נוראית נוספת עם אובדן נכדיו ב-7/10. המילים שהשאיר, המתארות את תחושת החזרה לאימי העבר,

המלחמה המתמשכת בעזה מעמיקה את הפערים החברתיים-כלכליים בישראל, כאשר השפעתה ניכרת במיוחד במערכת ההשכלה הגבוהה. סטודנטים מאוכלוסיות מוחלשות, שגם בימי שגרה מתמודדים עם אתגרים כלכליים ונפשיים משמעותיים, מוצאים את עצמם בתקופה זו בפני משוכות גבוהות אף יותר. המצב הביטחוני המתוח והמשבר הכלכלי שנלווה אליו מקשים על יכולתם להתמקד בלימודים, לעמוד בתשלומי שכר הלימוד ולהתפרנס במקביל

השביתה בתיכונים מוצדקת! מורי התיכונים אשר תמיד מתקשים להשתמש בכלי השביתה ככלי עוצמתי שפוגע במשק היות והתלמידים בגיל שיכולים להשאר בגפם בביתם והוריהם יכולים לצאת לעבודה, לא השביתו שנים רבות. השביתה בבסיסה האידיאולוגי מדברת על אי הפרטה של החינוך בתיכונים. על קבלת תנאים דווקא לאלו שבחרו ורוצים להשאר במערכת וכמו כן מעגנת תנאים שכבר הובטחו

הכותרות הללו אינן נכונות. אומר זאת באחריות הנדרשת – מתוך 12% חרדים בישראל כ-6%, הינן נשים, שהן לומדות ליב"ה וכן משולבות ומשתלבות בשוק העבודה. מתוך אותם 6% נותרים כמחצית, 3% לערך לומדים בגדר 'תורתם אומנותם'. הבהלה הזו של כותרות שכלל תכליתן לשסות עוד ועוד באחינו החרדים היא מיותרת ואף מקוממת בשעה זו. עלינו רק דרך

המלחמה תפסה את ישראל כמו את העולם כולו בתקופה פוסט-קורונה ובפיצוץ של בועת ההייטק בפעם המי יודע כמה. מלחמה במזרח אירופה, מיתון עולמי ועוד. הנתונים המוצגים כאן ע"י חברת אליביישיון אכן מעודדים! באורח כללי יש לפעול לריבוי התעסוקה בנגב, בגליל ובפריפרייה בכלל ובפרט בתק' כזו של מלחמה ושל אוכ' שחוזרת למקומות עבודות שלעיתים אפילו צמצמו את

אכן היתה שנה ותהיה שנה קשה. המשבר בהייטק והמשבר שפקד את החברה לפני המלחמה, האקלים העולמי, המלחמה באירופה ועוד משפיעים. אבל חשוב תמיד לזכור! כלכלה היא בראש ובראשונה מדע שנסמכת על פסיכולוגיה, על אקלים ציבורי משתנה, על אמון משקיעים, על קשרי שלטון/אזרחים, על היכולת והאייתנות ואפילו הסבלנות והסובלנות של ארגונים ואנשים. ולכן – אל מול

יובל סיון סבור כי למרות יוזמות ההייטקסיטים שהתנגדו בקול רם להתגייסות ביום פקודה אנו רואים התגייסות המונית גם בקרב קבוצות שהתנגדו נחרצות וקראו אף לסיום השירות וההתנדבות במילואים. גם התקופה הזו תעבור והמשק ישוב לסורו ובגדול. עלינו לזכור שכלכלה היא בראש ובראשונה עניין פסיכולוגי. עניין של טרנדים, של ציפיות ושל מחשבות שונות ולכן כדאי שכולנו,

טענה פסאודו מדעית שמסתובבת מדי פעם בשיחות סלון היא שאנו מנצלים רק 10% מהמוח שלנו. מקורה של הטענה הזאת אינו ברור עד הסוף, אך היא לגמרי שגויה. עם זאת, זה לא אומר שאנחנו אכן ממצים את הפוטנציאל המלא שלנו. לפי יובל סיון, בשוק העבודה המודרני והדינמי כל כך, בעצם נדמה ששום ידע מקצועי שתרכשו אינו

יובל סיוון התראיין לכתבה באתר 'רשת 13' בה תיאר את הטלטלות שחווה שוק ההייטק הישראלי בשנתיים האחרונות נוכח משבר הקורונה שפרץ לחיינו: "השוק המצליח ביותר בארץ חווה טלטלות קשות, כגובה הפסגה כגובה הנפילה". כך תיאר את תחום ההייטק שלעיתים מרגיש 'נוצץ' כלפי חוץ אך 'לא כל הנוצץ הוא זהב' לדבריו: "עובדים רבים נשלחו הביתה לחל"ת