ישנו מהלך מבורך והוא לא חדש והתחיל עוד אי שם בראשית המילניום: תעשיות עתירות טכנולוגיה הינן תעשיות שרבים מן האוכלוסייה באופן אינהרנטי לא מסוגלים להכנס אליהן. בין אם החסם הינו ידיעת השפה האנגלית, בין אם החסמים הינם חסמים פיזיים ותרבותיים שיש למכביר. כל יוזמה שכזו הינה חשובה. מחקרים מכל העולם מראים לנו שמקומות עבודה מגוונים […]

יובל סיון סבור כי למרות יוזמות ההייטקסיטים שהתנגדו בקול רם להתגייסות ביום פקודה אנו רואים התגייסות המונית גם בקרב קבוצות שהתנגדו נחרצות וקראו אף לסיום השירות וההתנדבות במילואים. גם התקופה הזו תעבור והמשק ישוב לסורו ובגדול. עלינו לזכור שכלכלה היא בראש ובראשונה עניין פסיכולוגי. עניין של טרנדים, של ציפיות ושל מחשבות שונות ולכן כדאי שכולנו,

הרצון להיות חלק מעולם ההייטק הוא דבר שלא רק מפעפע בקרב אנשי חינוך ובכלל. מדובר על בועה שהתקשורת, החברה ואפילו הפוליטיקאים לאורך שנים מיתגו כ'נבחרת הזהב' של עובדי ישראל. מי שעובד הייטק הוא ב'קטר של המשק' הוא אדם בעל כישורים, בעל משכורות דמיוניות ובוודאי שאיכות חייו היא מעל ומעבר לממוצע. אולי כך, וגם אני לא מאמין,

אני לא נוטה להאמין לכל מספר שנזרק לכדי הקלדות במקלדת ולשם יצירת כותרות בולטות אבל אין ספק שמאז ומעולם – אולי מימי היוונים הקדמונים – אנשי החינוך לא הוערכו בחומר. לעיתים הוערכו ברוח, הוערכו חברתית, קיבלו הכרה שהם חלק משרשרת האינטלקט החברתי, חלק מאנשי המדע אפילו שמקדמים את הכשרתם של עוד מוחות סקרנים ושמאפשרים למשק להתקיים ולהתקדם

יובל סיון, שבעברו ניהל בית ספר שש שנתי במערכת החינוך, מתייחס לכתבה שפורסמה באתר 'הארץ': "אני סבור כי המחסור במורים אינו דבר חדש לאף אחד מאיתנו". דו"ח מקינזי מצביע על המגמה עוד בראשית שנות ה-90' וכך גם וועדת דוברת ועוד עשרות בדיקות ודו"חות. מדובר במקצוע שוחק, קשה, לא מתגמל, בעל תנאים שרק ניזוקים משנה לשנה.

לפי המתרחש בעולם ובארץ בפרט. יש ירידה בביקוש לעובדים בעקבות צימצום פעילות וריווחיות של חברות אבל כמו כל תקופה – גם זו תעבור והמשבר יוציא גם תקופות צמיחה ופריחה. האיום – אם אפשר לראות את זה כך – הוא דווקא מכיוון הבינה המלאכותית. עולם ה AI שמשתלט ממש בצורה קיצונית על תחומים שונים ומאיים על

יובל סיון בהתייחסות לכתבה מאתר כלכליסט על תבהלת האנושות מהבינה המלאכותית והשפעותיה: כמו עם הטלוויזיה בראשית דרכה, וויקיפדיה (שאני זוכר כסטודנט כמה המרצים אסרו לקרוא ממנה ולהסתמך על חומרים ממנה) כך עכשיו עם הבינה המלאכותית. כל חידוש טכנולוגי ובוודאי כזה שמתיימר להחליף עבודות של "בני אדם רגילים" מעורר תבהלה. אבל אין מה לעשות. המפלצת בחדר

 כלכלה, כל כלכלה, של משפחה גרעינית ו/או כלכלה של אומה עצומה ובוודאי של חברה – טכנולוגית או לא – מבוססת המון על תחושות. על חששות, על חזיונות ואפילו המון על סיכונים משוערים מראש. בוודאי שכל שיח שמשקף חרדה יעורר גם שיקוף בכלכלה שלעולם איננה מדע מדוייק ותלויית קפריזות ואופנות של בני אדם וכאמור אפילו מצבי רוח

איש החינוך והייטק יובל סיון התראיין לאחרונה באתר 'מעריב' בנושא הפיחות במעמדם של מורי ישראל, והפתיע עם דעות רדיקליות, יחסית למורה שניהל גם בתי ספר ופרץ דרך בנושא חשיבה יצירתית ותלמידאות. לדבריו הבעיה העתיקה של חוסר תקצוב משכורות למורים היא נטו תוצאה של ניהול גרוע והתנהלות בזבזנית של משרד החינוך.  שינוי של מבנה ההנהלה, לדבריו,

יובל סיוון התראיין לכתבה באתר 'רשת 13' בה תיאר את הטלטלות שחווה שוק ההייטק הישראלי בשנתיים האחרונות נוכח משבר הקורונה שפרץ לחיינו: "השוק המצליח ביותר בארץ חווה טלטלות קשות, כגובה הפסגה כגובה הנפילה". כך תיאר את תחום ההייטק שלעיתים מרגיש 'נוצץ' כלפי חוץ אך 'לא כל הנוצץ הוא זהב' לדבריו: "עובדים רבים נשלחו הביתה לחל"ת