בציבוריות הישראלית של ימינו, העיסוק בשואה מסתכם – לרוב – בערב יום השואה. האם כחברה אנו חוטאים בזילות האירוע ההיסטורי שכונן טראומה אישית ולאומית כה מהדהדת? האם יש עיסוק מהותי בגורמים לשואה, בפוליטיקה שאפשרה אותה, או במערכת הערכים והזכויות שהעם היהודי דוגל בה? אזכור האיום האיראני ונאומים על זכותנו לחופש ועצמאות על במות העולם, אינם מספיקים.
